מקור משנה שבת ט״ו:א׳
1 אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן, קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְאַחַת מִיָּדָיו, אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
פירוש פירוש קצר על שבת ט״ו:א׳
1 מרשות היחיד. צ"ל: ברשות היחיד כגי' כי"ע וכי"ל, כלומר, אין עוקרין רגליהן מן הקרקע אפי' ברשות היחיד, אעפ"י שאין מוציאן משם, משום מוקצה. ועיין בבה"א.
2 עד שיכנסו. מרשות הרבים לרשות היחיד.
3 עלה. כלומר, האפרוח.